מ"ניצולים" ל"שורדים" - השואה בקולנוע הישראלי >

​

​

בעבר נהגו לכנות את בני הדור הראשון "ניצולי השואה".

אבל מטבע הלשון הזה, חלף עבר מן העולם.

כיום אנו מכנים אותם  – "שורדי שואה".

והשינוי הטרמינולוגי הקטן הזה, הדיוק הלשוני, טומן בחובו את השינוי הגדול שחל בחברה הישראלית במהלך השנים כלפי הדור הראשון.
"ניצול" זה אדם שהגורל הטיב עימו. אבל הוא עצמו לא קשור לעניין. הוא היה פסיבי בכל הקשור למזלו הטוב.
"שורד" זה כבר אדם אקטיבי. פעלתן, חזק. אדם שיוצר את גורלו במו ידיו.
ההרצאה סוקרת את התמורה שחלה בחברה הישראלית ביחסה לשואה, ואיך זו גם זה משתקפים בסרטי הקולנוע הישראלים.
עבור העולם – השואה הוא אירוע היסטורי שהסתיים. סיפור שהתרחש בעבר. והקולנוע העולמי, בעיקר בשנים האחרונות, מרבה לעסוק בו. לחזור ולספר שוב ושוב את העבר, את מה שאירע.
לא כל שכן בישראל.
השואה, מסתבר, עבורנו הישראלים היא אירוע חי. אירוע מתגלגל. אירוע ששולח זרועות תמנון מבעד לזמן ולהיסטוריה ולופת את ההווה של חיינו.
זו אולי אחת הסיבות שבעוד שהקולנוע הישראלי נמנע כמעט מלספר את העבר עצמו. אין לנו אם תרצו את "רשימת שינדלר" הישראלית. לעומת זאת, הסרטים הישראלים עוסקים בחיים שאחרי השואה. בניצולים עצמם, ומאוחר יותר בדור השני ואפילו השלישי.
 

​